
אימון אישי💪
רוצה יותר?! בחיים, בעבודה ובעיקר מעצמך?
"הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנה, הזמן הבא הכי טוב הוא עכשיו"

1. שאלה: מה זה אימון אישי?
אימון אישי (קואצ'ינג) הנו תהליך קצר מועד ממוקד מטרה, המכוון לסייע לאנשים להציב ולהשיג מטרות בדרך ליעדם, להתגבר על מכשולים ולממש את המטרה האימונית שבה הם חפצים.
תהליך האימון מוביל את המתאמן להסתכל קדימה, לעתיד טוב יותר לשינויים מבורכים ובכך לחיים מעצימים יותר, מספקים יותר, מלאים הרבה יותר ולהגשמה עצמית.
בשונה מהפסיכולוגיה האימון אינו מתעכב על עברו של המתאמן אלא עוסק בכאן ועכשיו.
שלבי האימון:
-
גילוי החוזקות שלכם - לא תאמינו כמה שאתם לא מכירים את עצמכם!
-
מה המצב כרגע? מהו המצב הרצוי?
-
מה אתם רוצים להשיג? מהו המצב הרצוי?
-
בניית תוכנית פעולה פשוטה וממוקדת
-
ליווי יישום דרך הפעולה בדרך להגשמת המטרה
שיטת האימון שבה אני משתמש מתמקדת בשימוש בכלים פשוטים וביחד עם כח רצון ואמונה ניתן להעלים חסמים ולקדם אתכם לכיוון המטרה (אישית \ עסקית)
2. שאלה: איזה ניסיון אתה מביא אתך?
-
מעל ל - 24 שנות ניסיון בהייטק בחברות המובילות בארץ כאשר ברובם מילאתי תפקידי ניהול
-
מעל ל - 15 שנות ניסיון בהרצאות לכל הקהלים והגילאים בנושאים של ניהול זמן, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, קבלת החלטות, התמודדות עם התמכרות לטלפון ועוד
-
רקע מוכח באימון והנעת עובדים / מנהלים / לקוחות
3. שאלה: האם אימון זה שיחות, כמו אצל פסיכולוג?
ממש לא, יש מאמן שמלמד ויש מאומן שלומד. זה לא טיפול משום סוג ולא דומה לטיפול פסיכולוגי בשום צורה ואופן. בעקבות הלימוד יש תרגול, ויש משימות שהן בדרך כלל קלות ופשוטות לביצוע וגם לא דורשות הרבה זמן. ביצוע המשימות קריטי להצלחה בתהליך ויש לי ציפייה שמאומן יבצע 100% מהמשימות שלו.
אני מתעסק בכאן ובעכשיו זה מה שחשוב לא מה שהיה אלא מה שיהיה. הדבר שכן משותף הוא התחייבות על שמירת סודיות מוחלטת.
4. שאלה: האם המאמן אומר לי מה לעשות? האם הוא נותן לי טיפים ועצות?
התהליך ייתן לך כלים שיאפשרו לך לקבל תשובה לשאלה, מה הכי נכון עבורך וגם ליישם זאת, רוב התשובות נמצאות אצלך כבר היום, אני אראה לך אותם, אני אוביל אותך לדרך הנכונה עבורך!
5. האם זה יקר?
המחיר שאני גובה הוא שווה לכל כיס, אני שמח מאוד לתת מהניסיון הרב שלי במחיר הגון ביותר.
6. כמה זמן נמשך תהליך של אימון אישי? מתי הוא נגמר?
אימון נמשך חודשים ספורים, פגישה אחת קבועה בשבוע של שעה. התהליך מכוון תוצאה שהמאומן מגדיר בפגישת ההכרות ונמשך כל עוד שנינו מרגישים שהוא משרת את התוצאה. התהליך מסתיים כאשר המאומן מרגיש שהוא יכול לצלוח את הדרך לבד.
התהליך מסתיים בפגישת סיכום, שהיא מאוד חשובה לשנינו.
7. מי מבטיח לי שהאימון אכן יצליח?
התוצאות שלך בחיים הן רק באחריותך, וכך גם התוצאות שלך בתהליך. אני מבטיח לך רק שאני יודע להוליך אותך בדרך הייחודית שלי ואם יש בך תשוקה ללמוד, הרי שתפגוש תוצאות שלא דמיינת כלל שאפשריות עבורך. אני מסתכל על עשרות המתאמנים שלי מהעבר ששברו את תקרת הזכוכית שלהם.
מבחינתם זה עבד ושינה את חייהם, מה אתכם?
משובים מלקוחות:
"אהבתי מאוד שהתהליך היה מאוד ענייני ומאוד תכליתי. שפעלת עם תוכנית מאורגנת ומסודרת עם שלבים ברורים וממוקדים ויחד עם זאת גם היתה גמישות להתאים את התכנית למצב המשתנה. תרמת לי המון מהידע שלך והמון כלים. וגם באופן מרתק.
וגם עם תוספת של רגישות , אינטליגנציה והומור"
"בהתחלה היה זה בעלי שהמליץ לי ללכת לקואצ'ר, ברור שזילזלתי כי הרי זה טבעו של האדם......" הוא ילמד אותי"?! אחרי תהליך מדהים איתך אני שמחה שיצא לי להתנסות ולפתוח את הראש לגישה ולשיטה כל כך יעילה ומעולה עם מאמן תותח.
תודה רבה על ליווי מדהים!!!!!"
"אורי, בתהליך האימון אתך, עברתי משהו, שגרם לי לעשות משהו. גרמת לי להיזכר בדברים שאני יודעת אבל אולי קצת שכחתי. הצלחת לגרום לי לעשות מהלכים שכבר הרבה זמן לא עשיתי. היית מכיל, קשוב, זמין, גמיש, אכפתי, מכוון מטרה להצלחה שלי ואני יודעת שאילולא התהליך שעברתי איתך, כנראה שלא הייתי מצליחה להביא את עצמי לידי עשייה. תהליך האימון היה מאתגר לעיתים, קל לעיתים אחרות, בעיקר מהנה, מחכים, מעיר ומאיר. הרגשתי שאני נמצאת מול אדם שרוצה לעזור לי להגיע אל המטרה שלי ועושה שימוש בכלים שיש לו כמאמן על מנת להביא אותי לשם.
אני אומרת לך תודה על החזון, שהצלחת, באופן שאפילו אותי הפתיע, להביא אותי די בקלות לכתוב אותו להתכוון אליו. גם כשאני לא קוראת אותו, אני זוכרת אותו והוא מלווה אותי יום יום, הוא והפרואקטיביות שהפכה להיות חלק גדול מהיום יום שלי.
אני יודעת שיש עוד דרך לפני ושיש לי עוד הרבה לממש מהכלים שנתת לי. אני מתקדמת בקצב שלי ויודעת שזה יעזור לי על מנת להגשים את החזון ואת היעוד שלי"
מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה
העולם מתחלק לשני מעגלים.
מעגל הדאגה:
התחומים שאני רק יכול לדאוג לגבם ונטול יכולת אמיתית להשפיע עליהם (מזג אוויר)
מעגל ההשפעה:
התחומים שאני יכול (ואף צריך!) להשפיע עליהם וכך להוריד את רמת הדאגה (ציוד חורף, מעיל, מטרייה, מגפיים...)
המטרה שלנו בחיים היא להגדיל את מעגל ההשפעה ולהקטין את מעגל הדאגה!
להלן מספר דוגמאות:
-
יש לי חשש שיפטרו אותי (דאגה) - אתחיל לחפש עבודה (השפעה)
-
אני תמיד תופס את הרכבת ברגע האחרון (דאגה) - אקום רק 5 דקות לפני השעה הרגילה (השפעה)
-
יש לי חשש שהגלגל הרזרבי לא תקין בזמן פנצ'ר ברכב (דאגה) - בכל פעם שאני ממלא אוויר בגלגלים אני לא אשכח את הגלגל החמישי (השפעה)
-
הילד שלי נמצא בחרם חברתי / שיימינג (דאגה) - אתקין תוכנת ניטור על הטלפון שלו (השפעה)
העולם שמסביבנו מלא בדאגות, אנחנו חוששים על הילדים, על ההורים, על הבני זוג, על המדינה ולפעמים גם קצת על עצמנו...כל אחד מכם צריך לשאול את עצמו: כיצד אני מגדיל את מעגל ההשפעה שלי?
אלו הנחות עבודה שהתרגלתי אליהם אני שם בצד, מהם החסמים שלי? אלו הרגלים רעים פיתחתי?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
חצי כוס המלאה
קחו כוס ותמלאו אותה עד החצי, מה תקבלו?
האופטימיסט:
רואה את חצייה המלא של הכוס, רואה הזדמנות בכל קושי, ראשי תיבות של חכם:
ח - חצי
כ - כוס
מ - מלאה
הפסימיסט:
רואה את חצייה הריק של הכוס, רואה קושי בכל הזדמנות
קחו כוס קטנה בחצי מהקודמת ותשפכו את חצי הכוס המלאה, מה תקבלו?
כוס מלאה!
חשיבה חיובית היא דרך חיים
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

רוצים שינוי?
פעם עבר אדם ליד בית אחד. בפתח הבית ראה עובר האורח אישה מבוגרת בכיסא נדנדה. לצידה ישב גבר מבוגר וקרא עיתון. ביניהם, על מדרגות הכניסה לבית שכב כלב ויבב מתוך כאב. האדם תהה למה הכלב מייבב.
למחרת היום עבר אותו איש ליד אותו בית ממש. הוא ראה את הזוג המבוגר יושבים כהרגלם בכיסאות הנדנדה ואת הכלב שוכב ביניהם ומשמיע את אותן הקולות.
נדהם, הבטיח האיש לעצמו שאם הכלב ייבב גם מחר, הוא ישאל את הזוג המבוגר על מה שמתרחש.
ביום השלישי התגלה לעיני האיש אותו המחזה: האישה התנדנדה בכיסא, הגבר קרא עיתון והכלב ייבב כשהוא שוכב באותו מקום. האיש לא יכול היה להחזיק מעמד יותר.
– סלחי לי – הוא פנה אל האישה – מה קרה לכלב שלך?
– הכלב? – שאלה שוב האישה – הוא שוכב על נעץ.
האיש, נבוך מתשובתה, שאל:
– אם הכלב שוכב על נעץ, למה הוא לא קם?
האישה חייכה בחינניות וענתה בנימה ידידותית:
לכלב כואב מספיק כדי ליבב, אבל לא מספיק כדי לזוז מהמקום…
כמה פעמים שמעתם על אנשים שעושים שינוי בגלל : משבר גיל ה40, מוות של מישהו קרוב, סרטן, פיטורין,משקל מאוד גדול וחשש למות.
שינוי כתוצאה ממשהו דרמטי לעתים דווקא יותר קל. לפעמים יש תחושה שאין ברירה או שהמאורע הדרמטי מניע מאוד לפעולה.
אז מה עושים כשרוצים שינוי אבל אין מאורע כזה, אין דרמה ?
נוכל לזוז אם נבין שאנחנו מפסידים אם נשאר במקום או אם נרוויח הרבה מלזוז.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

הדייג והפרופסור
ללמוד פשוט... לחיות
דייג ופרופסור עלו יחד על סירת דייגים ושטו בנהר. בזמן השייט שאל הפרופסור את הדייג: "סלח לי האם אי פעם למדת פיזיקה?"
"לא" השיב הדייג.
"אז כנראה שהפסדת רבע מהחיים שלך..." אמר הפרופסור ושאל: "מתמטיקה למדת?"
"גם לא" השיב הדייג.
"אז אני רוצה לספר לך שהפסדת חצי מהחיים שלך!" אמר הפרופסור.
"אלקטרוניקה למדת?" שאל הפרופסור בשלישית את הדייג.
"למען האמת... לא התקרבתי לזה" השיב הדייג.
"הפסדת שלושה רבעים מהחיים שלך" התעצבן הפרופסור.
בשלב הזה של השיחה החלה סופה שהפכה את הסירה והעיפה את השניים למים.
שחה הדייג לעבר קרש צף ותפס בו בזמן שהפרופסור החל לפרפר. שאלו הדייג: "אמור לי, אתה יודע לשחות?" כשהוא בולע מים השיב הפרופסור: "ללל... לא".
אמר לו הדייג: "אז אני רוצה להודיע לך שהפסדת את כל החיים שלך..."
רבים מאיתנו עברו או עוברים שנים של לימוד בבית הספר, תואר ראשון, שני ועוד... לימודים מקנים לאדם ידע ומעצימים אותו.
אם נעמיק לחשוב כמה באמת אנו זקוקים לכל המקצועות שלמדנו כדי לחיות חיים מאושרים, כמה מקצועות כלל לא משמעותיים לחיינו, אפשר לומר שכמעט כולם...
אולי למדנו הרבה אבל לא תמיד נגענו בלימוד על החיים, על משפחה וזוגיות, על חינוך ילדים ובעצם על מהות החיים...
במרוץ החיים אנו בעיקר עסוקים בלשרוד, לעבור יום, שבוע, חודש ושנה... העיסוק בלשרוד משכיח מאיתנו שאנו צריכים גם קצת "לחיות"...
אם נלמד מעט על החיים, על המטרות שלנו בהם, נצא מעיסוק בלשרוד "ונחייה", אם נניח את החרדות והקנאה וניקח בידינו את האושר והאכפתיות נוכל לעבור שנים רבות עם "חיים" טובים וכרטיס כניסה לחיים נצחיים...
התחל לחשב לך את היום, ללמוד צריך וראוי אך מה עם ללמוד איך פשוט... לחיות...
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

מודל 1 / 10 / 100
1 = בעיה פשוטה שעלות פתרונה שווה 1 (שקל אחד, שבוע תיקון וכו..)
10 = בעיה בינונית שעלות פתרונה שווה 10 (10 שקלים , 10 שבועות תיקון וכו..)
100 = בעיה מורכבת שעלות פתרונה שווה 100 (100 שקלים , 100 שבועות תיקון וכו..)
בבית עם הילדים, עם הבן \ בת זוג \ בעבודה \ עם החברים תפתרו את הבעיה כל עוד היא קטנה אחרת המחיר שתשלמו יהיה גבוה עשרות מונים.
אז איפה אתם רוצים להיות?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

למה * 5 (5 Why's)
אנחנו נתקלים בבעיות בחיי היום יום, לעיתים יש נטייה להתבלבל בין סימפטום (סימן אשר מצביע על הבעיה) לבין סיבת השורש (Root Cause).
אני רוצה להציג בפניכם כלי פשוט לאיתור סיבת השורש בשם Why's 5.
ברגע שאנחנו נתקלים בבעיה אנחנו שואלים 5 פעמים: למה? למה? למה? למה? למה?
לדוגמה: הסימפטום הוא שהאוטו לא מניע
1. למה? - המצבר תקול.
2. למה? - האלטרנטור לא מתפקד
3. למה? - חגורת האלטרנטור נקרעה
4. למה? - חגורת האלטרנטור חרגה מהזמן המותר לשימוש ע"י היצרן
5. למה? - הרכב לא תוחזק כהלכה עקב רשלנות של הנהג.
דוגמה פשוטה איך ניתן למצוא בקלות את סיבת השורש.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

הלווייתו של - אני לא יכול
כיתתה של דונה נראתה כמו כיתות אחרות. התלמידים ישבו בחמישה טורים שבכל אחד מהם שישה שולחנות. שולחנה של המורה עמד בחזית. על לוח המודעות תלו עבודות של תלמידים. זו נראתה כיתה רגילה בתכלית אבל משהו שונה לחלוטין היה באותו יום בו נכנסתי אליה בראשונה. תחושה של התרגשות.
דונה הייתה מורה בעיר קטנה במישיגן, שעמדה שנתיים לפני פרישתה. נוסף להיותה מורה היא התנדבה להשתתף בפרויקט ארצי שארגנתי. הלימודים התמקדו בנושאים באמנות שיגרמו לתלמידים להרגיש טוב יותר לגבי עצמם ולקחת אחריות בחייהם. דונה היתה צריכה להשתתף בשיעורים ולהעביר בכתתה את הנלמד בפרויקט. תפקידי היה לבקר בכיתתה ולעודד את העברת החומר.
התיישבתי בכסא ריק בסוף החדר והבטתי בנעשה. כל התלמידים קיבלו משימה: לכתוב על נייר את המחשבות והרעיונות שלהם.
תלמידה בת עשר שישבה בסמוך אלי מילאה את הדף שלה במשפטי "אני לא יכולה": "אני לא יכולה לשחק כדורגל", "אני לא יודעת לחלק מספרים ארוכים", "אני לא יכולה לגרום לדבי לחבב אותי". הדף שלה היה כבר מלא למחצה והיא לא הראתה סימני ויתור. היא המשיכה לעבוד בנחישות.
הסתובבתי בכיתה והבטתי בדפים של התלמידים האחרים. כולם תיארו כל מיני דברים שהם אינם מסוגלים לעשות: "אני לא יכול לעשות עשר שכיבות שמיכה", "אני לא מגיע מעבר לגדר השמאלית במגרש", "אני לא יכול לאכול רק עוגייה אחת".
הפעילות סקרנה אותי ולכן החלטתי לבדוק עם המורה מה קורה. כאשר הגעתי אליה, הבחנתי שגם שהיא הייתה עסוקה בכתיבה. חשתי שמוטב לא להפריע. "אני לא מצליחה להביא את אמו של ג'והן לאסיפת ההורים", "אני לא מצליחה לשכנע את בתי למלא דלק במכונית", "אני לא מצליחה ללמד את אלן להשתמש במילים במקום באגרופים"…
בעודי מנסה להבין מדוע המורה והתלמידים עוסקים בכתיבת מחשבות שליליות, חזרתי לכסאי והמשכתי להתבונן. במשך עשר דקות נוספות המשיכו כולם לעבוד. רובם מילאו את הדפים שלהם, אחרים לקחו דף נוסף.
"סיימו את הדבר שאתם כותבים כרגע ואל תתחילו חדש" – אותתה המורה על סיום הפעילות.
התלמידים התבקשו לקפל את הדפים ולהביא אותם אל שולחן המורה. הם הניחו את הדפים בתוך קופסת נעליים ריקה. כאשר כל הדפים הונחו בקופסה, הניחה המורה את המכסה במקומו, לקחה את הקופסה ויצאה אל המסדרון. התלמידים הלכו בעקבותיה ואני הלכתי עימם.
במסדרון נעצרו כולם. דונה נכנסה לחדרו של שרת – ביה"ס ויצאה משם עם מעדר. עם המעדר ביד אחת, הקופסה בידה השנייה, צעדו דונה ושיירת התלמידים בעקבותיה אל הפינה המרוחקת ביותר בחצר המשחקים של בית הספר. היא החלה לחפור.
הם עמדו לקבור את ה – "אני לא יכול" שלהם! החפירה ארכה כעשר דקות, משום שכל התלמידים רצו להשתתף בה. כאשר הבור היה עמוק למדי הקופסה הונחה בתחתית הבור וכוסתה חזרה באדמה. שלושים בני עשר עמדו מסביב ל"קבר" הטרי. לכל אחד מהם היה לפחות דף אחד של "אני לא יכול" באותה קופסה וכך גם למורה.
בשלב זה הודיעה דונה: "ילדים וילדות, אנא החזיקו ידיים והרכינו ראש". הם יצרו מעגל מסביב לבור והחזיקו ידיים. דונה נשאה נאום: "חברים! נאספנו כאן היום לזכרו של "אני לא יכול". בעודו עימנו על פני האדמה, הוא נגע לחיי כולנו, למי יותר ולמי פחות. שמו הוזכר בכל בניין ציבורי, בבתי ספר, בעיריות, וכן, אפילו בבית הלבן. הועדנו ל"אני לא יכול" מצבה שעליה חרוט שמו. אחיו ואחיותיו ישרדו עימנו. "אני יכול", "אני אעשה", ו"אני מסוגל לכך". הם ידועים פחות מקרובם המפורסם ובהחלט לא חזקים כמוהו. אולי יום אחד, בעזרתכם, הם יהפכו חזקים יותר בעולמנו. נוח בשלום על משכבך 'אני לא יכול" וכולנו נמשיך לחיות את חיינו מנקודה זו גם בהעדרו. אמן".
כאשר האזנתי להספד הבנתי שתלמידים אלה לא ישכחו לעולם את היום הזה. הפעילות הזו הייתה סמלית, מטאפורה לחיים. זו הייתה חוויה שתדבק בהכרתם ובתת – הכרתם לעולם. כתיבת "אני לא יכול", קבורת הדפים ושמיעת ההספד היו מאמץ כביר מצידה של המורה.
הטקס עדיין לא הסתיים. בסופו של ההספד הם נכנסו חזרה לכיתה, וערכו חגיגה עם כיבוד. כחלק מן החגיגה הכינה דונה מצבה גדולה מקרטון. היא כתבה עליה: "נוח בשלום על משכבך – 'אני לא יכול" והוסיפה את התאריך בתחתית.
המצבה נתלתה בכיתתה של דונה עד לסופה של אותה שנה. בהזדמנויות הבודדות שאחד התלמידים שכח ואמר "אני לא יכול" דונה הצביעה על המצבה מנייר והזכירה לו ש"אני לא יכול" כבר מת.
לא הייתי אחד מתלמידיה של דונה. היא הייתה תלמידתי. ובכל זאת, באותו יום למדתי שיעור מאלף מפיה.
עתה, שנים לאחר מכן, בכל פעם שאני שומע את המשפט "אני לא יכול" אני רואה בעיני רוחי את אותה לוויה בלתי נשכחת בכיתה. כמו אותם תלמידים אני זוכר ש"אני לא יכול" כבר מת.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם

הדרך אל האושר - עשרת הכללים
1. תודה ופרגון אינן מילים גסות!
אל תיקחו דברים כמובנים מאליהם, תגידו תודה למי שמגיע לו תודה ותפרגנו למי שמגיע לו פרגון.
כשאתם מפרגנים לאחרים יש הרגשה טובה עם עצמנו של נתינה, נדיבות וחיוביות. אתם מתעלים על הסביבה שלכם ויוצרים אווירה חיובית שמייצרת שיתוף פעולה. כשמפרגנים לכם אתם מרגישים מאושרים, מוערכים, נחוצים ועם עוצמה מירבית שהסביבה הקרובה רוצה בטובתכם ובהתפתחותכם האישית.
קישור למאמר "פרגון היא לא מילה גסה"
2. מתנה
תהנו מהרגע, רגע שחולף אינו חוזר. "הווה" באנגלית נקרא מתנה (Present) יש לכם מתנה, לא תיקחו אותה?
3. תהיו חכמים
"חכם" הנו ראשי תיבות של:
ח - חצי
כ - כוס
מ - מלאה
חפשו תמיד את חצי הכוס המלאה, ניתן למצוא את הצד החיובי בכל דבר!
4. ניהול זמן
תקדישו זמן לדברים שחשובים לכם. מרגישים שאין לכם מספיק זמן עם הילדים? נהלו את זה! פעם בשבוע תצאו מוקדם מהעבודה, תאמינו לי שהילדים יספרו את הדקות עד הפעם הבאה. העבודה לא תברח לכם, הזמן עם הילדים כן. יש לכם זמן איכות קבוע עם הבן \ בת זוג? אין לכם? תקבעו עכשיו!
5. מזל
הרבה חושבים שהמזל יגיע כשאראלה ממפעל הפיס תתקשר, לטעמי מזל זה ראשי תיבות של:
מ - מקום
ז- זמן
ל – לעשות.
אתם במקום הנכון ובזמן הנכון, מה שנותר הוא פשוט לעשות!!!!
6. נומופוביה (התמכרות לטלפון)
ממתי הטלפון נהיה החבר הטוב ביותר שלנו? אכפת לו איך אנחנו מרגישים? הוא מבין את ערך החברות? האם הזנחנו את ערך החברות לטובת הסמארטפון?
יש אפליקציה חדשה שגורמת לנו להרים את הראש מהטלפון, קוראים לה כבוד!!!!
למבחן נומופוביה (האם אני מכור לטלפון שלי?)
7. אמונה עצמית
לפני שמצליחים – מנסים,
לפני שמנסים – מתכננים,
לפני שמתכננים – חולמים,
לפני שחולמים – מעיזים
לפני שמעיזים – מאמינים!!!
אף פעם לא מאוחר להיות מי שיכולת להיות!!!!
8. תפסיקו לדאוג מכל דבר!
דאגה אינה מרוקנת את המחר מבעיות, היא מרוקנת את היום הזה מכוחות.
9. מודעות עצמית:
רוב הקטנים רוצים להיות גדולים?
רוב הגדולים רוצים להיות קטנים?
רוב החיילים רוצים להיות אזרחים?
רוב האזרחים רוצים להיות חיילים?
רוב הרווקים רוצים להיות נשואים?
רוב הנשואים רוצים להיות רווקים?
העובדים רוצים להיות פנסיונרים?
רוב הפנסיונרים רוצים להיות עובדים?
בקיץ רוצים שיגיע החורף?
בחורף רוצים שיגיע הקיץ?
כשאני פה אני רוצה להיות שם?
כשאני שם אני רוצה להיות פה....
כל החיים אנחנו חולמים להיות שם,
אז במקום כל הזמן לחפש להיות שם,
תחייכו ותראו מה השגתם פה עד עכשיו,
כי פה זה המציאות עם האנשים שאוהבים ומחזקים אתכם!
10. חשיבה חיובית:
חשיבה חיובית היא דרך חיים. תאמצו אותה ותגלו עולם ורוד יותר!!!!
סרטון של 100 ציטוטים של חשיבה חיובית כדרך חיים
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!

תקשורת בינאישית
סיטואציה מהחיים שכולנו נתקלים בה ביומיום...
האיש לא יודע שיש נחש שעומד להכיש את האישה.
האישה לא יודעת שעל האיש יש אבן שלוחצת עליו.
האישה חושבת:
"אני עומדת ליפול, ואני לא יכולה להתאמץ ולנסות לזוז או לטפס כי הנחש עומד להכיש אותי, למה האיש לא יכול לעשות קצת יותר מאמץ ולמשוך אותי?!!!"
האיש חושב:
"אני מחוץ מתחת לאבן וחש כל כך הרבה כאב אבל אני עדין מושך אותך כמה שאני יכול, למה שלא תנסי להתאמץ ולטפס קצת יותר?!!!"
המסר הוא:
אתה לא יכול לראות את הלחץ שהצד השני נמצא תחתיו, והצד השני לא יכול לראות את הכאב שאתה נמצא בו.זה החיים, לא משנה אם זה עם אנשים בעבודה, משפחה, רגשות, או חברים.
אתה צריך לנסות להבין אחד את השני, ללמוד לחשוב אחרת, לחשוב אחד על השני, לתקשר טוב יותר.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!

מודל אחריות
יש כל כך הרבה אנשים החיים את החיים שלהם בלי לקחת אחריות, מטילים אשמה באחר בכל דבר הקורה להם, או מחכים שיקרה להם משהו, מבלי לעשות אפילו צעד אחד לקראת המטרה.
המילה אַחְרָיוּת היא מילה מדהימה!
ראשית היא מתחיל ב-א' ומסתיימת ב-ת',והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת, מההתחלה ועד הסוף.
שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר :
א - הכוונה היא לאני, קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי
אָח - לאחר שלקחתי אחריות על עצמי, אני יכול לקחת אחריות על אחי, למעגל הקרוב אליי
אַחֵר - השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר - והכוונה היא לכל אדם
אַחֲרַי - ברגע שלקחתי אחריות על שלושת המעגלים הראשונים, אני יכול להוביל אחרַי
אַחֲריו - אמונה. יש כאלו שיגידו אלוהים, יש כאלו שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית.
ולבסוף – אַחְרָיוּת. מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזו היא שיש חשיבות לסדר:
אדם אינו יכול להיות אחראי על אחר, לפני שהוא אחראי על עצמו
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
