אימון אישי💪
רוצה יותר?! בחיים, בעבודה ובעיקר מעצמך?
"הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 20 שנה, הזמן הבא הכי טוב הוא עכשיו"
1. שאלה: מה זה אימון אישי?
אימון אישי (קואצ'ינג) הנו תהליך קצר מועד ממוקד מטרה, המכוון לסייע לאנשים להציב ולהשיג מטרות בדרך ליעדם, להתגבר על מכשולים ולממש את המטרה האימונית שבה הם חפצים.
תהליך האימון מוביל את המתאמן להסתכל קדימה, לעתיד טוב יותר לשינויים מבורכים ובכך לחיים מעצימים יותר, מספקים יותר, מלאים הרבה יותר ולהגשמה עצמית.
בשונה מהפסיכולוגיה האימון אינו מתעכב על עברו של המתאמן אלא עוסק בכאן ועכשיו.
שלבי האימון:
-
גילוי החוזקות שלכם - לא תאמינו כמה שאתם לא מכירים את עצמכם!
-
מה המצב כרגע? מהו המצב הרצוי?
-
מה אתם רוצים להשיג? מהו המצב הרצוי?
-
בניית תוכנית פעולה פשוטה וממוקדת
-
ליווי יישום דרך הפעולה בדרך להגשמת המטרה
שיטת האימון שבה אני משתמש מתמקדת בשימוש בכלים פשוטים וביחד עם כח רצון ואמונה ניתן להעלים חסמים ולקדם אתכם לכיוון המטרה (אישית \ עסקית)
2. שאלה: איזה ניסיון אתה מביא אתך?
-
מעל ל - 24 שנות ניסיון בהייטק בחברות המובילות בארץ כאשר ברובם מילאתי תפקידי ניהול
-
מעל ל - 15 שנות ניסיון בהרצאות לכל הקהלים והגילאים בנושאים של ניהול זמן, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, קבלת החלטות, התמודדות עם התמכרות לטלפון ועוד
-
רקע מוכח באימון והנעת עובדים / מנהלים / לקוחות
3. שאלה: האם אימון זה שיחות, כמו אצל פסיכולוג?
ממש לא, יש מאמן שמלמד ויש מאומן שלומד. זה לא טיפול משום סוג ולא דומה לטיפול פסיכולוגי בשום צורה ואופן. בעקבות הלימוד יש תרגול, ויש משימות שהן בדרך כלל קלות ופשוטות לביצוע וגם לא דורשות הרבה זמן. ביצוע המשימות קריטי להצלחה בתהליך ויש לי ציפייה שמאומן יבצע 100% מהמשימות שלו.
אני מתעסק בכאן ובעכשיו זה מה שחשוב לא מה שהיה אלא מה שיהיה. הדבר שכן משותף הוא התחייבות על שמירת סודיות מוחלטת.
4. שאלה: האם המאמן אומר לי מה לעשות? האם הוא נותן לי טיפים ועצות?
התהליך ייתן לך כלים שיאפשרו לך לקבל תשובה לשאלה, מה הכי נכון עבורך וגם ליישם זאת, רוב התשובות נמצאות אצלך כבר היום, אני אראה לך אותם, אני אוביל אותך לדרך הנכונה עבורך!
5. האם זה יקר?
המחיר שאני גובה הוא שווה לכל כיס, אני שמח מאוד לתת מהניסיון הרב שלי במחיר הגון ביותר.
6. כמה זמן נמשך תהליך של אימון אישי? מתי הוא נגמר?
אימון נמשך חודשים ספורים, פגישה אחת קבועה בשבוע של שעה. התהליך מכוון תוצאה שהמאומן מגדיר בפגישת ההכרות ונמשך כל עוד שנינו מרגישים שהוא משרת את התוצאה. התהליך מסתיים כאשר המאומן מרגיש שהוא יכול לצלוח את הדרך לבד.
התהליך מסתיים בפגישת סיכום, שהיא מאוד חשובה לשנינו.
7. מי מבטיח לי שהאימון אכן יצליח?
התוצאות שלך בחיים הן רק באחריותך, וכך גם התוצאות שלך בתהליך. אני מבטיח לך רק שאני יודע להוליך אותך בדרך הייחודית שלי ואם יש בך תשוקה ללמוד, הרי שתפגוש תוצאות שלא דמיינת כלל שאפשריות עבורך. אני מסתכל על עשרות המתאמנים שלי מהעבר ששברו את תקרת הזכוכית שלהם.
מבחינתם זה עבד ושינה את חייהם, מה אתכם?
משובים מלקוחות:
"אהבתי מאוד שהתהליך היה מאוד ענייני ומאוד תכליתי. שפעלת עם תוכנית מאורגנת ומסודרת עם שלבים ברורים וממוקדים ויחד עם זאת גם היתה גמישות להתאים את התכנית למצב המשתנה. תרמת לי המון מהידע שלך והמון כלים. וגם באופן מרתק.
וגם עם תוספת של רגישות , אינטליגנציה והומור"
"בהתחלה היה זה בעלי שהמליץ לי ללכת לקואצ'ר, ברור שזילזלתי כי הרי זה טבעו של האדם......" הוא ילמד אותי"?! אחרי תהליך מדהים איתך אני שמחה שיצא לי להתנסות ולפתוח את הראש לגישה ולשיטה כל כך יעילה ומעולה עם מאמן תותח.
תודה רבה על ליווי מדהים!!!!!"
"אורי, בתהליך האימון אתך, עברתי משהו, שגרם לי לעשות משהו. גרמת לי להיזכר בדברים שאני יודעת אבל אולי קצת שכחתי. הצלחת לגרום לי לעשות מהלכים שכבר הרבה זמן לא עשיתי. היית מכיל, קשוב, זמין, גמיש, אכפתי, מכוון מטרה להצלחה שלי ואני יודעת שאילולא התהליך שעברתי איתך, כנראה שלא הייתי מצליחה להביא את עצמי לידי עשייה. תהליך האימון היה מאתגר לעיתים, קל לעיתים אחרות, בעיקר מהנה, מחכים, מעיר ומאיר. הרגשתי שאני נמצאת מול אדם שרוצה לעזור לי להגיע אל המטרה שלי ועושה שימוש בכלים שיש לו כמאמן על מנת להביא אותי לשם.
אני אומרת לך תודה על החזון, שהצלחת, באופן שאפילו אותי הפתיע, להביא אותי די בקלות לכתוב אותו להתכוון אליו. גם כשאני לא קוראת אותו, אני זוכרת אותו והוא מלווה אותי יום יום, הוא והפרואקטיביות שהפכה להיות חלק גדול מהיום יום שלי.
אני יודעת שיש עוד דרך לפני ושיש לי עוד הרבה לממש מהכלים שנתת לי. אני מתקדמת בקצב שלי ויודעת שזה יעזור לי על מנת להגשים את החזון ואת היעוד שלי"
מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה
העולם מתחלק לשני מעגלים.
מעגל הדאגה:
התחומים שאני רק יכול לדאוג לגבם ונטול יכולת אמיתית להשפיע עליהם (מזג אוויר)
מעגל ההשפעה:
התחומים שאני יכול (ואף צריך!) להשפיע עליהם וכך להוריד את רמת הדאגה (ציוד חורף, מעיל, מטרייה, מגפיים...)
המטרה שלנו בחיים היא להגדיל את מעגל ההשפעה ולהקטין את מעגל הדאגה!
להלן מספר דוגמאות:
-
יש לי חשש שיפטרו אותי (דאגה) - אתחיל לחפש עבודה (השפעה)
-
אני תמיד תופס את הרכבת ברגע האחרון (דאגה) - אקום רק 5 דקות לפני השעה הרגילה (השפעה)
-
יש לי חשש שהגלגל הרזרבי לא תקין בזמן פנצ'ר ברכב (דאגה) - בכל פעם שאני ממלא אוויר בגלגלים אני לא אשכח את הגלגל החמישי (השפעה)
-
הילד שלי נמצא בחרם חברתי / שיימינג (דאגה) - אתקין תוכנת ניטור על הטלפון שלו (השפעה)
העולם שמסביבנו מלא בדאגות, אנחנו חוששים על הילדים, על ההורים, על הבני זוג, על המדינה ולפעמים גם קצת על עצמנו...כל אחד מכם צריך לשאול את עצמו: כיצד אני מגדיל את מעגל ההשפעה שלי?
אלו הנחות עבודה שהתרגלתי אליהם אני שם בצד, מהם החסמים שלי? אלו הרגלים רעים פיתחתי?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
חצי כוס המלאה
קחו כוס ותמלאו אותה עד החצי, מה תקבלו?
האופטימיסט:
רואה את חצייה המלא של הכוס, רואה הזדמנות בכל קושי, ראשי תיבות של חכם:
ח - חצי
כ - כוס
מ - מלאה
הפסימיסט:
רואה את חצייה הריק של הכוס, רואה קושי בכל הזדמנות
קחו כוס קטנה בחצי מהקודמת ותשפכו את חצי הכוס המלאה, מה תקבלו?
כוס מלאה!
חשיבה חיובית היא דרך חיים
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
רוצים שינוי?
פעם עבר אדם ליד בית אחד. בפתח הבית ראה עובר האורח אישה מבוגרת בכיסא נדנדה. לצידה ישב גבר מבוגר וקרא עיתון. ביניהם, על מדרגות הכניסה לבית שכב כלב ויבב מתוך כאב. האדם תהה למה הכלב מייבב.
למחרת היום עבר אותו איש ליד אותו בית ממש. הוא ראה את הזוג המבוגר יושבים כהרגלם בכיסאות הנדנדה ואת הכלב שוכב ביניהם ומשמיע את אותן הקולות.
נדהם, הבטיח האיש לעצמו שאם הכלב ייבב גם מחר, הוא ישאל את הזוג המבוגר על מה שמתרחש.
ביום השלישי התגלה לעיני האיש אותו המחזה: האישה התנדנדה בכיסא, הגבר קרא עיתון והכלב ייבב כשהוא שוכב באותו מקום. האיש לא יכול היה להחזיק מעמד יותר.
– סלחי לי – הוא פנה אל האישה – מה קרה לכלב שלך?
– הכלב? – שאלה שוב האישה – הוא שוכב על נעץ.
האיש, נבוך מתשובתה, שאל:
– אם הכלב שוכב על נעץ, למה הוא לא קם?
האישה חייכה בחינניות וענתה בנימה ידידותית:
לכלב כואב מספיק כדי ליבב, אבל לא מספיק כדי לזוז מהמקום…
כמה פעמים שמעתם על אנשים שעושים שינוי בגלל : משבר גיל ה40, מוות של מישהו קרוב, סרטן, פיטורין,משקל מאוד גדול וחשש למות.
שינוי כתוצאה ממשהו דרמטי לעתים דווקא יותר קל. לפעמים יש תחושה שאין ברירה או שהמאורע הדרמטי מניע מאוד לפעולה.
אז מה עושים כשרוצים שינוי אבל אין מאורע כזה, אין דרמה ?
נוכל לזוז אם נבין שאנחנו מפסידים אם נשאר במקום או אם נרוויח הרבה מלזוז.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
הדייג והפרופסור
ללמוד פשוט... לחיות
דייג ופרופסור עלו יחד על סירת דייגים ושטו בנהר. בזמן השייט שאל הפרופסור את הדייג: "סלח לי האם אי פעם למדת פיזיקה?"
"לא" השיב הדייג.
"אז כנראה שהפסדת רבע מהחיים שלך..." אמר הפרופסור ושאל: "מתמטיקה למדת?"
"גם לא" השיב הדייג.
"אז אני רוצה לספר לך שהפסדת חצי מהחיים שלך!" אמר הפרופסור.
"אלקטרוניקה למדת?" שאל הפרופסור בשלישית את הדייג.
"למען האמת... לא התקרבתי לזה" השיב הדייג.
"הפסדת שלושה רבעים מהחיים שלך" התעצבן הפרופסור.
בשלב הזה של השיחה החלה סופה שהפכה את הסירה והעיפה את השניים למים.
שחה הדייג לעבר קרש צף ותפס בו בזמן שהפרופסור החל לפרפר. שאלו הדייג: "אמור לי, אתה יודע לשחות?" כשהוא בולע מים השיב הפרופסור: "ללל... לא".
אמר לו הדייג: "אז אני רוצה להודיע לך שהפסדת את כל החיים שלך..."
רבים מאיתנו עברו או עוברים שנים של לימוד בבית הספר, תואר ראשון, שני ועוד... לימודים מקנים לאדם ידע ומעצימים אותו.
אם נעמיק לחשוב כמה באמת אנו זקוקים לכל המקצועות שלמדנו כדי לחיות חיים מאושרים, כמה מקצועות כלל לא משמעותיים לחיינו, אפשר לומר שכמעט כולם...
אולי למדנו הרבה אבל לא תמיד נגענו בלימוד על החיים, על משפחה וזוגיות, על חינוך ילדים ובעצם על מהות החיים...
במרוץ החיים אנו בעיקר עסוקים בלשרוד, לעבור יום, שבוע, חודש ושנה... העיסוק בלשרוד משכיח מאיתנו שאנו צריכים גם קצת "לחיות"...
אם נלמד מעט על החיים, על המטרות שלנו בהם, נצא מעיסוק בלשרוד "ונחייה", אם נניח את החרדות והקנאה וניקח בידינו את האושר והאכפתיות נוכל לעבור שנים רבות עם "חיים" טובים וכרטיס כניסה לחיים נצחיים...
התחל לחשב לך את היום, ללמוד צריך וראוי אך מה עם ללמוד איך פשוט... לחיות...
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
מודל 1 / 10 / 100
1 = בעיה פשוטה שעלות פתרונה שווה 1 (שקל אחד, שבוע תיקון וכו..)
10 = בעיה בינונית שעלות פתרונה שווה 10 (10 שקלים , 10 שבועות תיקון וכו..)
100 = בעיה מורכבת שעלות פתרונה שווה 100 (100 שקלים , 100 שבועות תיקון וכו..)
בבית עם הילדים, עם הבן \ בת זוג \ בעבודה \ עם החברים תפתרו את הבעיה כל עוד היא קטנה אחרת המחיר שתשלמו יהיה גבוה עשרות מונים.
אז איפה אתם רוצים להיות?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
למה * 5 (5 Why's)
אנחנו נתקלים בבעיות בחיי היום יום, לעיתים יש נטייה להתבלבל בין סימפטום (סימן אשר מצביע על הבעיה) לבין סיבת השורש (Root Cause).
אני רוצה להציג בפניכם כלי פשוט לאיתור סיבת השורש בשם Why's 5.
ברגע שאנחנו נתקלים בבעיה אנחנו שואלים 5 פעמים: למה? למה? למה? למה? למה?
לדוגמה: הסימפטום הוא שהאוטו לא מניע
1. למה? - המצבר תקול.
2. למה? - האלטרנטור לא מתפקד
3. למה? - חגורת האלטרנטור נקרעה
4. למה? - חגורת האלטרנטור חרגה מהזמן המותר לשימוש ע"י היצרן
5. למה? - הרכב לא תוחזק כהלכה עקב רשלנות של הנהג.
דוגמה פשוטה איך ניתן למצוא בקלות את סיבת השורש.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
הלווייתו של - אני לא יכול
כיתתה של דונה נראתה כמו כיתות אחרות. התלמידים ישבו בחמישה טורים שבכל אחד מהם שישה שולחנות. שולחנה של המורה עמד בחזית. על לוח המודעות תלו עבודות של תלמידים. זו נראתה כיתה רגילה בתכלית אבל משהו שונה לחלוטין היה באותו יום בו נכנסתי אליה בראשונה. תחושה של התרגשות.
דונה הייתה מורה בעיר קטנה במישיגן, שעמדה שנתיים לפני פרישתה. נוסף להיותה מורה היא התנדבה להשתתף בפרויקט ארצי שארגנתי. הלימודים התמקדו בנושאים באמנות שיגרמו לתלמידים להרגיש טוב יותר לגבי עצמם ולקחת אחריות בחייהם. דונה היתה צריכה להשתתף בשיעורים ולהעביר בכתתה את הנלמד בפרויקט. תפקידי היה לבקר בכיתתה ולעודד את העברת החומר.
התיישבתי בכסא ריק בסוף החדר והבטתי בנעשה. כל התלמידים קיבלו משימה: לכתוב על נייר את המחשבות והרעיונות שלהם.
תלמידה בת עשר שישבה בסמוך אלי מילאה את הדף שלה במשפטי "אני לא יכולה": "אני לא יכולה לשחק כדורגל", "אני לא יודעת לחלק מספרים ארוכים", "אני לא יכולה לגרום לדבי לחבב אותי". הדף שלה היה כבר מלא למחצה והיא לא הראתה סימני ויתור. היא המשיכה לעבוד בנחישות.
הסתובבתי בכיתה והבטתי בדפים של התלמידים האחרים. כולם תיארו כל מיני דברים שהם אינם מסוגלים לעשות: "אני לא יכול לעשות עשר שכיבות שמיכה", "אני לא מגיע מעבר לגדר השמאלית במגרש", "אני לא יכול לאכול רק עוגייה אחת".
הפעילות סקרנה אותי ולכן החלטתי לבדוק עם המורה מה קורה. כאשר הגעתי אליה, הבחנתי שגם שהיא הייתה עסוקה בכתיבה. חשתי שמוטב לא להפריע. "אני לא מצליחה להביא את אמו של ג'והן לאסיפת ההורים", "אני לא מצליחה לשכנע את בתי למלא דלק במכונית", "אני לא מצליחה ללמד את אלן להשתמש במילים במקום באגרופים"…
בעודי מנסה להבין מדוע המורה והתלמידים עוסקים בכתיבת מחשבות שליליות, חזרתי לכסאי והמשכתי להתבונן. במשך עשר דקות נוספות המשיכו כולם לעבוד. רובם מילאו את הדפים שלהם, אחרים לקחו דף נוסף.
"סיימו את הדבר שאתם כותבים כרגע ואל תתחילו חדש" – אותתה המורה על סיום הפעילות.
התלמידים התבקשו לקפל את הדפים ולהביא אותם אל שולחן המורה. הם הניחו את הדפים בתוך קופסת נעליים ריקה. כאשר כל הדפים הונחו בקופסה, הניחה המורה את המכסה במקומו, לקחה את הקופסה ויצאה אל המסדרון. התלמידים הלכו בעקבותיה ואני הלכתי עימם.
במסדרון נעצרו כולם. דונה נכנסה לחדרו של שרת – ביה"ס ויצאה משם עם מעדר. עם המעדר ביד אחת, הקופסה בידה השנייה, צעדו דונה ושיירת התלמידים בעקבותיה אל הפינה המרוחקת ביותר בחצר המשחקים של בית הספר. היא החלה לחפור.
הם עמדו לקבור את ה – "אני לא יכול" שלהם! החפירה ארכה כעשר דקות, משום שכל התלמידים רצו להשתתף בה. כאשר הבור היה עמוק למדי הקופסה הונחה בתחתית הבור וכוסתה חזרה באדמה. שלושים בני עשר עמדו מסביב ל"קבר" הטרי. לכל אחד מהם היה לפחות דף אחד של "אני לא יכול" באותה קופסה וכך גם למורה.
בשלב זה הודיעה דונה: "ילדים וילדות, אנא החזיקו ידיים והרכינו ראש". הם יצרו מעגל מסביב לבור והחזיקו ידיים. דונה נשאה נאום: "חברים! נאספנו כאן היום לזכרו של "אני לא יכול". בעודו עימנו על פני האדמה, הוא נגע לחיי כולנו, למי יותר ולמי פחות. שמו הוזכר בכל בניין ציבורי, בבתי ספר, בעיריות, וכן, אפילו בבית הלבן. הועדנו ל"אני לא יכול" מצבה שעליה חרוט שמו. אחיו ואחיותיו ישרדו עימנו. "אני יכול", "אני אעשה", ו"אני מסוגל לכך". הם ידועים פחות מקרובם המפורסם ובהחלט לא חזקים כמוהו. אולי יום אחד, בעזרתכם, הם יהפכו חזקים יותר בעולמנו. נוח בשלום על משכבך 'אני לא יכול" וכולנו נמשיך לחיות את חיינו מנקודה זו גם בהעדרו. אמן".
כאשר האזנתי להספד הבנתי שתלמידים אלה לא ישכחו לעולם את היום הזה. הפעילות הזו הייתה סמלית, מטאפורה לחיים. זו הייתה חוויה שתדבק בהכרתם ובתת – הכרתם לעולם. כתיבת "אני לא יכול", קבורת הדפים ושמיעת ההספד היו מאמץ כביר מצידה של המורה.
הטקס עדיין לא הסתיים. בסופו של ההספד הם נכנסו חזרה לכיתה, וערכו חגיגה עם כיבוד. כחלק מן החגיגה הכינה דונה מצבה גדולה מקרטון. היא כתבה עליה: "נוח בשלום על משכבך – 'אני לא יכול" והוסיפה את התאריך בתחתית.
המצבה נתלתה בכיתתה של דונה עד לסופה של אותה שנה. בהזדמנויות הבודדות שאחד התלמידים שכח ואמר "אני לא יכול" דונה הצביעה על המצבה מנייר והזכירה לו ש"אני לא יכול" כבר מת.
לא הייתי אחד מתלמידיה של דונה. היא הייתה תלמידתי. ובכל זאת, באותו יום למדתי שיעור מאלף מפיה.
עתה, שנים לאחר מכן, בכל פעם שאני שומע את המשפט "אני לא יכול" אני רואה בעיני רוחי את אותה לוויה בלתי נשכחת בכיתה. כמו אותם תלמידים אני זוכר ש"אני לא יכול" כבר מת.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך קבלת ההחלטות שלכם במודלים השונים.
כל זאת כדי לקדם את המטרה האימונית שבשבילה באתם
הדרך אל האושר - עשרת הכללים
1. תודה ופרגון אינן מילים גסות!
אל תיקחו דברים כמובנים מאליהם, תגידו תודה למי שמגיע לו תודה ותפרגנו למי שמגיע לו פרגון.
כשאתם מפרגנים לאחרים יש הרגשה טובה עם עצמנו של נתינה, נדיבות וחיוביות. אתם מתעלים על הסביבה שלכם ויוצרים אווירה חיובית שמייצרת שיתוף פעולה. כשמפרגנים לכם אתם מרגישים מאושרים, מוערכים, נחוצים ועם עוצמה מירבית שהסביבה הקרובה רוצה בטובתכם ובהתפתחותכם האישית.
קישור למאמר "פרגון היא לא מילה גסה"
2. מתנה
תהנו מהרגע, רגע שחולף אינו חוזר. "הווה" באנגלית נקרא מתנה (Present) יש לכם מתנה, לא תיקחו אותה?
3. תהיו חכמים
"חכם" הנו ראשי תיבות של:
ח - חצי
כ - כוס
מ - מלאה
חפשו תמיד את חצי הכוס המלאה, ניתן למצוא את הצד החיובי בכל דבר!
4. ניהול זמן
תקדישו זמן לדברים שחשובים לכם. מרגישים שאין לכם מספיק זמן עם הילדים? נהלו את זה! פעם בשבוע תצאו מוקדם מהעבודה, תאמינו לי שהילדים יספרו את הדקות עד הפעם הבאה. העבודה לא תברח לכם, הזמן עם הילדים כן. יש לכם זמן איכות קבוע עם הבן \ בת זוג? אין לכם? תקבעו עכשיו!
5. מזל
הרבה חושבים שהמזל יגיע כשאראלה ממפעל הפיס תתקשר, לטעמי מזל זה ראשי תיבות של:
מ - מקום
ז- זמן
ל – לעשות.
אתם במקום הנכון ובזמן הנכון, מה שנותר הוא פשוט לעשות!!!!
6. נומופוביה (התמכרות לטלפון)
ממתי הטלפון נהיה החבר הטוב ביותר שלנו? אכפת לו איך אנחנו מרגישים? הוא מבין את ערך החברות? האם הזנחנו את ערך החברות לטובת הסמארטפון?
יש אפליקציה חדשה שגורמת לנו להרים את הראש מהטלפון, קוראים לה כבוד!!!!
למבחן נומופוביה (האם אני מכור לטלפון שלי?)
7. אמונה עצמית
לפני שמצליחים – מנסים,
לפני שמנסים – מתכננים,
לפני שמתכננים – חולמים,
לפני שחולמים – מעיזים
לפני שמעיזים – מאמינים!!!
אף פעם לא מאוחר להיות מי שיכולת להיות!!!!
8. תפסיקו לדאוג מכל דבר!
דאגה אינה מרוקנת את המחר מבעיות, היא מרוקנת את היום הזה מכוחות.
9. מודעות עצמית:
רוב הקטנים רוצים להיות גדולים?
רוב הגדולים רוצים להיות קטנים?
רוב החיילים רוצים להיות אזרחים?
רוב האזרחים רוצים להיות חיילים?
רוב הרווקים רוצים להיות נשואים?
רוב הנשואים רוצים להיות רווקים?
העובדים רוצים להיות פנסיונרים?
רוב הפנסיונרים רוצים להיות עובדים?
בקיץ רוצים שיגיע החורף?
בחורף רוצים שיגיע הקיץ?
כשאני פה אני רוצה להיות שם?
כשאני שם אני רוצה להיות פה....
כל החיים אנחנו חולמים להיות שם,
אז במקום כל הזמן לחפש להיות שם,
תחייכו ותראו מה השגתם פה עד עכשיו,
כי פה זה המציאות עם האנשים שאוהבים ומחזקים אתכם!
10. חשיבה חיובית:
חשיבה חיובית היא דרך חיים. תאמצו אותה ותגלו עולם ורוד יותר!!!!
סרטון של 100 ציטוטים של חשיבה חיובית כדרך חיים
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
תקשורת בינאישית
סיטואציה מהחיים שכולנו נתקלים בה ביומיום...
האיש לא יודע שיש נחש שעומד להכיש את האישה.
האישה לא יודעת שעל האיש יש אבן שלוחצת עליו.
האישה חושבת:
"אני עומדת ליפול, ואני לא יכולה להתאמץ ולנסות לזוז או לטפס כי הנחש עומד להכיש אותי, למה האיש לא יכול לעשות קצת יותר מאמץ ולמשוך אותי?!!!"
האיש חושב:
"אני מחוץ מתחת לאבן וחש כל כך הרבה כאב אבל אני עדין מושך אותך כמה שאני יכול, למה שלא תנסי להתאמץ ולטפס קצת יותר?!!!"
המסר הוא:
אתה לא יכול לראות את הלחץ שהצד השני נמצא תחתיו, והצד השני לא יכול לראות את הכאב שאתה נמצא בו.זה החיים, לא משנה אם זה עם אנשים בעבודה, משפחה, רגשות, או חברים.
אתה צריך לנסות להבין אחד את השני, ללמוד לחשוב אחרת, לחשוב אחד על השני, לתקשר טוב יותר.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
מודל אחריות
יש כל כך הרבה אנשים החיים את החיים שלהם בלי לקחת אחריות, מטילים אשמה באחר בכל דבר הקורה להם, או מחכים שיקרה להם משהו, מבלי לעשות אפילו צעד אחד לקראת המטרה.
המילה אַחְרָיוּת היא מילה מדהימה!
ראשית היא מתחיל ב-א' ומסתיימת ב-ת',והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת, מההתחלה ועד הסוף.
שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר :
א - הכוונה היא לאני, קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי
אָח - לאחר שלקחתי אחריות על עצמי, אני יכול לקחת אחריות על אחי, למעגל הקרוב אליי
אַחֵר - השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר - והכוונה היא לכל אדם
אַחֲרַי - ברגע שלקחתי אחריות על שלושת המעגלים הראשונים, אני יכול להוביל אחרַי
אַחֲריו - אמונה. יש כאלו שיגידו אלוהים, יש כאלו שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית.
ולבסוף – אַחְרָיוּת. מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזו היא שיש חשיבות לסדר:
אדם אינו יכול להיות אחראי על אחר, לפני שהוא אחראי על עצמו
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
מודל אפרת
מודל אפר"ת הנו מודל שכיח בתחום התקשורת ומאפשר לנו לחקור אירועים משמעותיים בחיינו. מודל זה מאפשר לנו לנתק את המציאות מהפרשנות שיצקנו לתוכה, ולבחון פרשנויות אלטרנטיביות לאותה מציאות.
למודל ארבעה שלבים:
1. (א) אירוע: מה קרה במציאות? מה הייתה השתלשלות האירועים? עובדות נטו
2. (פ) פרשנות: מה הפרשנות שנתתי לאירוע? מה אמרתי לעצמי במהלך / תום האירוע? האם האירוע היה טוב, רע או ניטרלי?
3. (ר) רגש: איזה רגש התעורר בי בעקבות האירוע? איך הרגשתי אחריו? כמה זמן הרגשתי כך אחרי האירוע?
4. (ת) תגובה: מה עשיתי בעקבות האירוע? כיצד פעלתי? איך השפיע עליי האירוע?
מומלץ לנסח כמה שיותר פרשנויות אלטרנטיביות, גם אם חלקן נראות לנו "לא הגיוניות" לכאורה.
לאחר שמצאנו מגוון רחב של פרשנויות לאותו האירוע, נבחין איזה רגש כל אחת מהפרשנויות הייתה מעוררת בנו, ואיזו תגובה הייתה מתעוררת בנו בעקבות אותו רגש.
כך אנו יוצרים בעצם מגוון דרכים חדשות לפרש, להרגיש ולהגיב למציאות. דרכים אלו הינן "אמיתיות" או "נכונות" בדיוק כמו הדרך הראשונה שבה בחרנו לראות את המציאות. כעת אנו יכולים לשנות את בחירתנו לתפוס את מציאות אחרת מאשר הפרשנות הראשונה והאוטומטית שלנו.
לעמוד פסטיבל הסרטים (סרטוני אפרת)
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
תולדות הפרדיגמה
מה זה פרדיגמה?
פָּרָדִיגְמָה היא תבנית מחשבתית.משתמשים במושג לתאר סידרה של התנסויות, אמונות וערכים, המשפיעים על הדרך בה היחיד תופס את המציאות ומגיב לתפיסה זו
תולדות הפרדיגמה:
קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם ועליה ערימת בננות. כאשר קוף מסוים עלה על הסולם כדי לקחת לו בננה, המדענים שפכו מים קרים על הקופים שנשארו על הקרקע.
לאחר זמן מסוים, כל אימת שקוף כלשהו נסה לעלות על הסולם, היו אוחזים בו שאר הקופים או מונעים את עלייתו לסולם באלימות.
במשך הזמן הפסיקו הקופים לעלות על הסולם למרות הפיתוי של הבננות.
ואז המדענים החליפו את אחד הקופים. הדבר הראשון שהוא נסה לעשות היה לעלות על הסולם, דבר שנמנע בנחרצות ובמהירות על ידי שאר הקופים אשר הכו אותו. לאחר מספר ניסיונות כואבים הפסיק הקוף המצטרף לחבורה לנסות לעלות על הסולם.
המדענים החליפו קוף נוסף אשר נסה לעלות על הסולם כקודמיו. הפעם השתתף הקוף הראשון שהוחלף בהכאת המטפס בהתלהבות רבה.
החלפת הקוף השלישי חזרה על אותו ריטואל, ובהדרגה הוחלפו שני הקופים הנוספים עד שלבסוף לא נותר אף לא קוף אחד מהקבוצה המקורית.
המדענים נותרו עם חמישה קופים שלמרות שמעולם לא ספגו מקלחת מים קפואים המשיכו להכות בכל מי שנסה להגיע אל הבננות.
אם היה ניתן לשאול אותם למה הם מכים את כל מי שמנסה לעלות על הסולם, קרוב לוודאי שהתשובה הרצינית הייתה:
´לא יודע – ככה זה היה מעולם...´
נשמע לנו מוכר?
עלינו לבדוק בעצמנו את הקיבעונות שלנו ולוודא שאיננו מכים אחרים (או את עצמנו), או מתחפרים בהנחות היסוד שלנו בלי לנסות לבדוק את מקורן או לנער אותן מן האבק
"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה" (אלברט איינשטיין)
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
הפחד העמוק ביותר (נלסון מנדלה)
הפחד העמוק ביותר שלנו אינו מפני חוסר היכולת.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה.
האור, ולא הצד האפל שבנו – הוא שמעורר בנו חרדות.
כל אחד שואל את עצמו, מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר.
למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?
אנחנו ילדים של אלוהים!
כשאנחנו בוחרים לשחק את המשחק בקטן, אנחנו לא משרתים את העולם.
אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו.
נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו,
הוא לא גלום רק בחלק מאתנו כל אחד נושא את הקסם הזה בתוכו.
כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח
באופן בלתי מודע אנחנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר.
כאשר אנחנו משתחררים מהפחדים שלנו הנוכחות שלנו משחררת אחרים
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
רגעים בזמן / חורחה לואיס בורחס 1984
אילו יכולתי לחיות מחדש את חיי, בפעם הבאה הייתי מנסה לטעות יותר,
לא הייתי מנסה להיות כל כך מושלם, הייתי נרגע יותר,
הייתי טיפש יותר ולמעשה – הייתי לוקח יותר סיכונים,
יוצא ליותר מסעות, מתבונן ביותר שקיעות,
מטפס על יותר הרים, שוחה ביותר נהרות,
הייתי הולך ליותר מקומות שלא הייתי בהם מעולם,
הייתי אוכל יותר גלידה ופחות שעועית,
היו לי יותר בעיות אמיתיות, ופחות מדומות,
אני הייתי אחד מאותם אנשים שחי הגיוני ושקול,
ברור שחוויתי רגעים של שמחה,
אך אילו הייתי יכול לחזור אחורה הייתי מנסה לחוות רק רגעים טובים,
כי אם אתם לא יודעים, החיים עשויים רק מרגעים, אל תאבדו את העכשיו
אני הייתי אחד שמעולם לא זז בלי מד חום, שקית מים חמים, מטרייה ומצנח,
אילו יכולתי שוב לחיות הייתי מטייל עם פחות משקל,
אילו יכולתי שוב לחיות הייתי מתחיל ללכת יחף בתחילת האביב וממשיך עד סוף הסתיו,
הייתי רוכב יותר סיבובים על הקרוסלה, מתבונן ביותר זריחות ומשחק עם יותר ילדים,
אם היו לי שוב חיים שלמים לפני….
אבל אתם רואים… אני בן שמונים וחמש ואני יודע שאני הולך למות
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
"אתמול ילדי בא לעולם"
"אתמול ילדי בא לעולם, באותה דרך כמו כולם,
אך לי היו פגישות ותשלומים וערעורים,
והוא למד ללכת בעוד אני בסידורים,
ולפני ששמתי לב הוא כבר ידע לדבר,
וכשגדל והתפתח קצת הוא היה אומר:
אני אהיה כמוך, אבא, עוד תראה אותי,
ממש בדיוק, אתה יודע, קופי משפחתי,
סבתא סורגת, סבתא בישלה דייסה,
התינוק גדל, כבר לא בעריסה,
מתי תבוא הביתה, אבא? לא יודע, בן,
אבל כשאחזור אז מתנה לך אתן,
וגם, אני מבטיח, יחד נתפנן,
אתמול מלאו לו עשר, בחור גדול ממש,
תודה על הכדור, אבא, בוא קצת למגרש,
תלמד אותי לקלוע "ג'מפשוטים" לסל,
היום אני עסוק, אמרתי, וחסל!
תשכח מזה, אמר, וכשהפנה לי גב,
הספקתי עוד לראות אצלו כזה חיוך רחב,
שאמר: אהיה כמוהו, עוד תראו אותי,
ממש בדיוק, אתם יודעים, קופי משפחתי,
אתמול הוא בא לחופש מהמכללה,
כל-כך יפה, כל-כך בוגר,ממש שמחה גדולה,
בני, אני גאה בך, בוא שב קצת, נדבר...
מצטער, ענה לי, אבל אני ממהר,
זרוק לי את מפתחות המכונית, בבקשה,
אני יורד דרומה למשך החופשה.
אני מזמן בפנסיה ובני מזמן עזב,
ורק אתמול הרמתי טלפון אליו,
בוא ניפגש, אמרתי, אולי תמצא קצת זמן ...
אין בעיות, ענה לי, רק תן לבדוק ביומן,
מצטער, נזכרתי שיש לי ועידה,
ובכלל, אני טובע בים של עבודה,
טוב שצלצלת, אבא, והרבה תודה .
הנחתי את השפורפרת ואז עלה בדעתי ,
שהוא נעשה כמוני, שחיקה אותי,
ממש בדיוק, אתם יודעים, קופי משפחתי"
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
התמודדות עם פחד קהל
פחד קהל מורכב מהפחד מכישלון, ניתן לשכך זאת במידה משמעותית ע"י שימוש במודל אמונה.
(א) אמונה עצמית:
כשאתה מודע לחוויה ומוכן להתמודד אתה, אתה מגלה שזה לא נורא כל כך. במבחן התוצאה, הביצוע של אנשים עם פחד קהל אינו פחות טוב מאחרים, כי חרדה לא קשורה ליכולת שלהם באמת לבצע
(מ) מים:
שתיית מים משככת את אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר: יובש בגרון.
באופן זה היא מסייעת לנו בדיבור, וחשוב יותר, שתיית מים גורמת לנו להרגיש שאנחנו עושים משהו אקטיבי כדי להצליח בנאום. האם לשתות משקאות אחרים?
תלוי בכם ואיך שאתם מכירים את עצמכם. השפעה אחת היא אוניברסלית: אם שותים יותר מדי, והנאום ארוך מדי יצטבר לחץ בשלפוחית....
(ו) וודאות:
• בוודאות הקהל יגיע ביום ההצגה
• בוודאות לא תפרוץ מלחמה ביום ההצגה
• בוודאות לא תפרוץ מגיפה ביום ההצגה
• בוודאות חייזרים לא ינחתו ביום ההצגה
• בוודאות המצגת תתקיים!
•אבל......
• בוודאות אין מי שמתאים ממכם להיות המציג
• בוודאות אין מי שמוכשר יותר ממכם להיות המציג
• בוודאות ההצגה היא שלכם – רק נותר לכם ליהנות!
(נ) נשימות:
קיימת תופעה הנקראת 'היפר-ונטילציה', שבמהלכה אנשים בלחץ מאיצים את הדופק וקצב הנשימה וכתוצאה מכך נלחצים עוד יותר. התופעה הזו היא בעלת אופי מעגלי, כאשר נשימה מהירה ודופק מהיר גורמים לתחושת לחץ, ולהפרשת אדרנלין. לפיכך, טכניקה אפקטיבית להפסקת התופעה היא לעצור, לקחת כמה נשימות עמוקות ולשחרר את האוויר באיטיות.
(ה) הליכה:
-
כלי אפקטיבי להתמודדות עם כל סוגי החרדות, כולל פחד קהל. עוזר 'לשרוף' את האדרנלין שהוא הורמון שמופרש בזמן חרדה. פעילות גופנית מתונה כמו הליכה צורכת את האדרנלין ומורידה את המתח והלחץ.
-
הליכה מכניסה את הגוף לשגרה. ע"י צעידה אנחנו מפנים חלק מפעילות המוח לפעולה שאינה מחייבת קבלת החלטות וגורמת לנו להרגיש יותר בשליטה.
-
פעילות גופנית מפרישה לדם חומרים הנקראים אנדו-מורפינים - חומרי ההרגעה הטבעיים של הגוף. אז איך להשתמש בטכניקה? כמה דקות לפני הנאום שלכם צאו לצעידה קצרה (במקום ממוזג, כדי שלא תחזרו מזיעים).
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
ששת הכובעים של דה בונו
כלי שימושי בקבלת החלטות, המטרה היא לפשט את תהליך החשיבה, כך שהאדם החושב יוכל להשתמש ברגע נתון בגוון אחד של חשיבה - במקום להפעיל את כל סוגי החשיבה בו זמנית. הקושי העיקרי הטמון בתהליך החשיבה הוא הבלבול - אנחנו מנסים לעשות דברים רבים מדי בבת אחת: רגשות, מידע, היגיון, תקווה ויצירתיות הפועלים בתוכנו בו זמנית. חבישת כובע מסוים מגדירה חשיבה מסוג מסוים ומארגנת לנו את החשיבה. ששת כובעי החשיבה מאפשרים לנו לשלוט בחשיבה שלנו כמו מנצח בתזמורת.
כובע כחול - רוגע ושליטה. לחשוב על החשיבה. חובש הכובע הכחול מארגן את תהליך החשיבה, מגדיר את הנושא, מנסח את השאלות. אוכף המשמעת ואחראי לסיכום הדברים. הכובע הכחול עונה על השאלות (לצורך ניתוח מצב ותכנון): מה המטרה? למה הגענו? היכן אנו עומדים? מה תוכנית החשיבה מכאן ואילך? מה הצעד הבא? וגם לצורך סיכום ורפלקציה: מה אפיין את החשיבה שלנו? האם הייתה יעילה? מה היו ההצלחות בחשיבה? מה היו הקשיים? איך נמנע אותם? הכובע הכחול מתפקד כ"נווט החשיבה" של הקבוצה: הוא מתבונן, מברר, ממקד, מגדיר מטרה, מנסח שאלות, מזהה סטייה ממסלול החשיבה, עורך סיכומי ביניים וסיכומים סופיים.
כובע לבן - עובדות, נתונים ומידע. לקבלת החלטה שקולה. הכובע הלבן עונה על השאלות: איזה מידע יש בידינו? איזה מידע דרוש לנו ואין לנו? איך משיגים את המידע הזה? אנו זקוקים לצבע זה לצורך מתן מענה לשאלה, בחירת ההסבר הנכון, הערכת רעיון, פתרון לבעיה, קבלת החלטה וכדומה...
כובע אדום - רגשות, תחושות כולל שנאה ופחד. הכובע האדום עונה על השאלות: מה אני מרגיש בקשר לעניין כרגע? מהי "תחושת הבטן" שלי? מה האינטואיציה שלי?
כובע שחור (תפקיד פרקליט השטן) - שיפוט שלילי, מדוע לא יצליח, חשיבה ביקורתית. הכובע השחור עונה על השאלות: האם זה נכון? האם זה יצליח? האם זה מתאים? מהן הסכנות, הקשיים והבעיות שיש לקחת בחשבון? משתמשים בו כשרוצים לבטל רעיון, לנמק מדוע לא כדאי לקבל הצעה מסוימת או לשכנע לבטל תוכנית מסוימת.
כובע צהוב (אור השמש - למה כן!!!!) - גישה חיובית ואופטימית, הזדמנויות. חשיבה חיובית ניסיון להראות החיוב. חיפוש היתרונות. חיפוש הזדמנויות. הכובע הצהוב עונה על השאלות: מה היתרונות שיש? מה התועלת שתצמח מזה? מדוע זה יצליח? כל רעיון יצירתי משתמש בכובע צהוב. החשיבה החיובית איננה טבעית כמו חשיבת הכובע השחור ודורשת לעתים מאמץ מכוון.
כובע ירוק - יצירתיות וצמיחת חשיבה יצירתית, חיפוש חלופות. ניסיון להתקדם אל מעבר לידע הקיים. הכובע הירוק עונה על השאלות: מה עוד? (רעיון, היבט, הסבר, פתרון, מסקנה) אילו אלטרנטיבות אפשר להציע? האם קיימים כיווני חשיבה שלא העלינו? הכובע הירוק שימושי ביותר כאשר מחפשים פתרון לבעיה מעבר לפתרונות הקיימים, כשהדיון נתקע, כשצריך פרובוקציה כדי לקדם את הדיון הלאה. אז איזה כובע אתם חובשים בתהליך קבלת ההחלטות שלכם?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
אשמה מול אחריות
חשבתם פעם על ההבדל בין אשמה לאחריות?
יש כאלו שנוטים לחשוב שאשמה ואחריות הם זהים. אתה מרגיש אשם, כי אתה אחראי. אבל האם זה באמת ככה?
נניח שבחורה יושבת על הספה ורואה סדרות טלוויזיה במשך שעות. היא אומרת: אני מרגישה אשמה, כי אני יודעת שאני חייבת לעשות ספורט. אני דוחה את זה כבר המון זמן. או בחור בדיאטה שאומר: הביאו קרואסונים למשרד ולא יכולתי לעמוד בזה אז אכלתי שלושה ! אני מרגיש ממש אשם.
בשני המקרים, הבחור והבחורה לא עשו את מה שהוא ה"מעשה הנכון" מבחינתם – ללכת לעשות ספורט, או להמשיך בדיאטה, ואז הם לכאורה משלמים מחיר: אני מרגיש אשמ/ה. תחושת האשמה מאפשרת להם ליישב את הסתירה בין מה שנכון מבחינתם לעשות לבין מה שהם עשו בפועל: לא עשיתי ספורט/אכלתי מתוק - אבל לפחות אני אשם בזה ! אני מבין שאני לא בסדר ! בפועל זה מאפשר לבחורה להמשיך לשבת על הספה, ואם הבחור ירצה לאכול שוקולד בפעם הבאה – לפחות הוא יוכל להרגיש אשם, וככה הוא יוכל להמשיך בזה.
בפועל, כשאתה מרגיש אשם, ומתמקד באשמה שלך, הרבה פעמים זה מאפשר לך לא לקחת אחריות על החיים שלך, על המעשים שלך. המיקוד שלך הוא בזה שאתה לא בסדר, בהלקאה עצמית, בלשלם מחיר על מה שעשית או על מה שאתה אמור לעשות ולא עושה. באשמה יש משהו מקטין, לפעמים היא גורמת לתחושה של חוסר אונים, והאמת היא שלא פגשתי עדיין אדם שהרגשתי לגביו שתחושת האשמה שלו לגבי משהו – שיפרה את החיים שלו.
לקיחת אחריות מגיעה ממקום יותר חומל כלפי עצמי ופחות ביקורתי. אדם שלוקח אחריות פועל מתוך תחושה של מסוגלות/ערך עצמי – אני מסוגל להתמודד עם מה שעשיתי/מה שהייתי צריך לעשות ולא עשיתי. אני מרגיש בטוח במי שאני ואני לא חייב להלקות את עצמי בשביל להרגיש בסדר. מותר גם לי לטעות/להיות לא מושלם. אדם שלוקח אחריות מסתכל למציאות בעיניים, בצורה בהירה יותר, בלי דרמות גדולות, ותוך התייחסות למה הוא יכול לעשות בעתיד, מתוך תחושת מסוגלות (רועי ישורון)
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
עץ החיים
בתמונת עץ החיים מופיעים 21 דמויות שונות.
1. איזו דמות בעץ מייצגת את המצב הנוכחי שלכם (מצב מצוי)?
2. לאיזו דמות בעץ הייתם שואפים להגיע (מצב רצוי)?
בתהליך האימון נתאמן על תהליך ההעצמה האישית שלכם עם בניית תוכנית עבודה סדורה למעבר בין המצב המצוי למצב הרצוי עם ליווי והכוונה שלי - לא תאמינו כמה שאתם חזקים!
דחיינות
למה אנחנו דוחים דברים?
1. חוסר בערך האמיתי של המשימה
2. חסם המושלמות (פרפקציוניזם)
3. חסם המסוגלות (יכולת)
4. חוסר במודעות עצמית (הערכת יתר של המשימה)
דחיינות מובילה לוותרנות!
דחיינות מובילה לפשרנות!
דחיינות מובילה לבכיינות!
דחיינות מובילה לעצלנות!
בתהליך האימון נתאמן על יכולות ניהול הזמן שלכם וכיצד ניתן לשדרג אותן כדי שתוכלו לשלב את התחומים השונים בחיים ולא חלילה לשכוח את עצמכם
איך לתת הערכת זמנים באופן פשוט?
"מתי אתה כבר חוזר הביתה?"
שאלה פשוטה עם הרבה מאוד תשובות אפשריות.....מה עושים?
אז בואו נוריד את קצב דפיקות הלב ואגלי הזיעה בכל פעם שאנחנו נשאלים שאלות שכאלה, ברצוני לשתף את מודל OMP שבו היישום הוא פשוט מאוד.
ברגע ששואלים אותנו לדוגמא מתיי אנחנו חוזרים הביתה מנסיעה ישנם שלוש אפשרויות:
-
זמן אופטימי (Optimistic): המזל משחק לצדינו, כל הרמזורים ירוקים, אנשים התבלבלו וחשבו שהיום יום כיפור ונוסעים עם אופניים, גלגל"צ משמיע רק מוזיקה טובה
-
זמן פסימי (Pessimistic): המזל משחק לרעתנו, כל הרמזורים אדומים, מע"צ החליטו לעשות עבודות בכביש, כל עם ישראל החליט לנסוע דווקא עכשיו, יש הפגנה וחסימת כביש
-
זמן ממוצע (Most Likely): זה מה שקורה בדרך כלל... הפקקים הרגילים.
:כדי להגיע לזמן האמיתי בו תגיעו הבייתה תשתמשו בנוסחה הבאה
(זמן אופטימי + זמן ממוצע כפול 4 + זמן פסימי) / 6 = התוצאה שבה תגיעו הביתה בזמן שהתחייבתם)
דוגמא פשוטה איך ניתן להגדיל את מעגל ההשפעה
בתהליך האימון נתאמן על יכולות ניהול הזמן שלכם וכיצד ניתן לשדרג אותן כדי שתוכלו לשלב את התחומים השונים בחיים ולא חלילה לשכוח את עצמכם
מודל דחוף חשוב
המשימות שלנו מתחלקות למשימות דחופות וחשובות.
דחוף - תובעני ומוגדר בזמן, מחייב תגובה מהירה, עתיר אדרנלין, יש משבר!
חשוב - אנמי, חסר דחף לפעולה, אם נדחה לא קרה כלום, בעל השפעה וערך רב, מחייב פעולה יזומה מצידנו.
ניתן לחלק את המשימות שלנו לארבע קטגוריות:
1. דחוף וחשוב (החלון לביצוע מיידי)
2. דחוף ולא חשוב (החלון הגזלן)
3. לא דחוף ולא חשוב (החלון הדחוי)
4. לא דחוף ולא חשוב (חלון החלומות)
דחייה של המשימות פעם אחר פעם (ראה דחיינות) תוביל לפיצוץ אוכלוסין בחלון הדחוי ואז יכולים לקרות שני דברים:
1. המשימה הדחויה תיהפך לדחופה
2. המשימה הדחויה תיכנס לחלון החלומות ואז נשכח ממנה...
בתהליך האימון נתאמן על יכולות ניהול הזמן שלכם וכיצד ניתן לשדרג אותן כדי שתוכלו לשלב את התחומים השונים בחיים ולא חלילה לשכוח את עצמכם
מחלת השפעת
בכל נושא בחיים אנו נוטים לחפש תירוצים ולהתפשר בעיקר על חשבונינו.
במילים אחרות אנו סובלים ממחלת השפעת.
ש - שוב
פ - פעם
ע - עכשיו
ת - תירוצים
הרבה פעמים אנחנו מחפשים תירוצים למה לא ניתן לבצע את המשימה במקום למצוא את הסיבות של למה כן ולהחלים מהשפעת! רפואה שלמה!
בתהליך האימון נתאמן על יכולות ניהול הזמן שלכם וכיצד ניתן לשדרג אותן כדי שתוכלו לשלב את התחומים השונים בחיים ולא חלילה לשכוח את עצמכם
מה הכי חסר לך בחיים?
כשהיו בני 25 נשואים שאלה האישה את בעלה: מה חסר לך בחיים?" הבעל ענה: "הדבר שהכי חסר לי זה כסף בבנק"
כשהיו בני 35, שוב שאלה האישה: "מה הכי חסר לך בחיים?" הפעם ענה הבעל: "הזדמנויות קידום זה מה שהכי חסר לי בחיים"
בגיל 45 שאלה האישה את בעלה בדיוק את אותה שאלה.
הפעם הוא ענה: "חסרים לי עובדים טובים".
בגיל 55 הוא ענה: "חסרות לי מניות בבורסה".
בגיל 65 הוא ענה: "חסרות לי שנתיים לפרישה".
בגיל 75 האישה כבר לא שאלה אותו.
הבעל כרע ברך לצד מיטת אישתו החולה ונזכר בשאלה שנהגה לשאול אותו. הפעם, היה הוא זה ששאל אותה: "מה הכי חסר לך בחיים?" האישה, בחיוך דק ועיניים רכות הביטה בו ואמרה "בחיים האלה לא היה חסר לי כלום, היה לי אותך"
על פניו של הבעל החלו לזלוג דמעות. הוא תמיד חשב שהם יוכלו לחיות ביחד לנצח ושיהיה לו את כל הזמן שבעולם. הוא תמיד היה עסוק בעבודה ובזוטות אחרות, עד כדי כך שאף פעם לא עצר לחשוב על אישתו. הוא חיבק אותה בחוזקה ואמר: "יותר מ-50 שנים, והדבר היחיד שחסר לי הוא זמן במחיצתך".
בחיים המודרניים יש הרבה אנשים שעסוקים בעבודה, החיים שלהם סובבים אך ורק סביב העבודה. האנשים האלה מקריבים את כל זמנם ובריאותם כדי לעמוד בציפיות החברתיות. הם לא מקפידים על בריאות גופם ונפשם. הם מחמיצים את ההזדמנות להיות עם ילדיהם בזמן שהם גדלים, ומזניחים את אהוביהם בדיוק כפי שהם מזניחים את בריאותם.
אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד רגע,שבוע או שנה מעכשיו, החיים אינם קבועים... אז תמיד תחיו אותם הרגע...בהווה! תאהבו, תתחבקו, תגידו,תוקירו תודה, תשמחו ותברכו שיש לכם אחד את השני! התייחסו לכל חודש כאילו הוא הפרק האחרון בספר... בדרך הזו, תשאירו אחריכם רק זכרונות מאושרים לאהוביכם! שיהיה לכולנו חודש טוב ומבורך עם אור בכיס רוגע בנפש ושמחה אמיתית בנשמה.
באנגלית למילה present יש שני משמעות, הראשונה היא הווה (כאן ועכשיו) והשנייה היא מתנה.
אז קיבלתם מתנה, לא תנצלו אותה?
בתהליך האימון נתאמן על יכולות ניהול הזמן שלכם וכיצד ניתן לשדרג אותן כדי שתוכלו לשלב את התחומים השונים בחיים ולא חלילה לשכוח את עצמכם
חשיבה חיובית כדרך חיים
רואים את הטוב בכל דבר או דווקא את הרע?
חשיבה חיובית היא דרך חיים.
"בכדי לייצר תוצאות חיוביות - אנו חייבים לאמץ גישה חיובית" (הדלאי להמה)
בתהליך האימון נתאמן על תהליך החשיבה החיובית וכיצד היא יכולה לשרת אתכם להשיג את המטרה האימונית שבשבילה באתם
נקודה שחורה
אישה כבת 42 הגיעה לרב לקבל עצה ואמרה לו:"אדוני הרב, הבית שלי מתפרק, הוא ישן ובלוי ולי ולבעלי אין כסף להחליף אותו, הילדים שלנו מתרוצצים כל היום בחוץ ולא מקדישים מספיק זמן לשיעורי הבית שלהם.
הרכב שלנו התקלקל ובעלי הביא לי ליום ההולדת כרטיס ברכה וספר..כל כך לא רומנטי..
הכל פשוט כל כך רע... אני לא יודעת מה לעשות..."
הרב הוציא נייר קטן וסימן עליו נקודה שחורה במרכזו, - "מה את רואה כאן?" שאל,
- "אני רואה נקודה שחורה" אמרה האישה.
מה עוד?" שאל הרב,
- "כלום". ענתה.
"שכחת דבר חשוב", אמר הרב, "את רואה גם את הנייר?"
האישה חייכה.
היא נזכרה שאומנם הבית שלה ישן אבל יש לה בית,
היא חשבה על הילדים שמתרוצצים בחוץ כי הם בריאים ומלאי אנרגיה,
הרכב התקלקל אבל יש לה רכב שלא כמו לכולם,
היא חייכה כשחשבה שבעלה אולי לא בחר את המתנה האידאלית אבל אכן חשב עליה...
והיא בעצם יודעת שהוא מאד אוהב אותה,
היא הבינה שלפעמים אנחנו מתמקדים בנקודה השחורה ולא רואים את הנייר עצמו...
אז מתי את רואה רק את הנקודה השחורה?
מתי את מתמקדת במה שאין?
תפסי את עצמך במהלך היום כשאת מתמקדת "בנקודה השחורה", עצרי לרגע ונסי לראות את "הנייר".
בתהליך האימון נתאמן על תהליך החשיבה החיובית וכיצד היא יכולה לשרת אתכם להשיג את המטרה האימונית שבשבילה באתם
עץ הצרות
פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי את שירותיו של אינסטלטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית. אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ'ר. לא נעים, חשבתי לי. אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן פנצ'ר.. אבל הוא עשה את זה בצ'יק צ'ק, וכשסיים, נופף לי בידו לשלום ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו. ניסה להתניע ו... כלום. המנוע שבק חיים. איזה מזל ביש, הרגשתי ממש לא נעים בשבילו. מיד הצעתי לו טרמפ הביתה. כשהגענו אליו הביתה, הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו.
בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו. על מפתן הבית, שנייה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו.
לא יאומן שהאיש קשה היום הזה, שאני עד לעבודה המתישה וליום הנורא שעבר עליו, נמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ ושמחה כשנכנס הביתה. בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי. עברנו ליד העץ שבצד השביל והייתי כל כך סקרן שלא יכול להתאפק ושאלתי אותו מה זה היה, הקטע עם העץ. "אה, זה מאד פשוט", ענה לי "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות ובעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח, הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי. לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן. ואז, למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם.
ואתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות ממנו, תמיד תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם.
בתהליך האימון נתאמן על תהליך החשיבה החיובית וכיצד היא יכולה לשרת אתכם להשיג את המטרה האימונית שבשבילה באתם
כוס המים
פסיכולוגית המלמדת התמודדות והתנהלות מול לחץ, הלכה לאורך האולם במהלך הרצאה.
כשהיא הרימה כוס מים בידה, כולם ציפו שהיא תשאל את שאלת "חצי הכוס המלאה". במקום, כשחיוך על פניה, היא שאלה: "כמה כבדה כוס המים?"
היושבים בחדר זרקו לאוויר כל מיני תשובות המנסות לאמוד את משקל הכוס.
היא השיבה, "המשקל המוחלט של הכוס לא משנה. הכל תלוי בכמה זמן אצטרך להחזיק את הכוס. אם אחזיק אותה לדקה, זוהי איננה בעיה. אם אחזיק אותה לשעה, ארגיש כאב בידי. אם אחזיק אותה למשך יום שלם, ארגיש את ידי רדומה ומשותקת. בכל מקרה, משקל הכוס לא משנה, ככל שאחזיק אותה, היא הופכת להיות כבדה יותר."
היא המשיכה, "המתח ודאגות חיינו הם כמו כוס המים. הרהרו בהם לזמן קצר ושום דבר לא יקרה. אם תחשבו עליהם לזמן יותר ארוך הם יתחילו להכאיב. ואם תחשבו עליהם לאורך כל היום, תרגישו משותקים לא מסוגלים לבצע דבר."
שאלו את עצמכם:
עוד כמה זמן אתם מעוניינים להחזיק את אותה דאגה בראשכם?
האם הדאגה הזו משרתת אתכם?
אם כן מה הרווח?
זכרו להניח את כוס המים...
בתהליך האימון נתאמן על תהליך החשיבה החיובית וכיצד היא יכולה לשרת אתכם להשיג את המטרה האימונית שבשבילה באתם